דחיקת לשון

 

תהליך האכילה והבליעה מתפתח עם התפתחות הילד. אצל התינוק ניתן לראות דפוס מציצה ובליעה בו הלשון נדחפת קדימה. ניתן לשים לב לכך בעת שהתינוק יונק מן השד או הבקבוק ובזמן מציצת המוצץ. דפוס זה נעלם עם השנים ומפנה מקומו לצורת בליעה בוגרת. בבליעה בוגרת הלשון נשארת בתוך הפה ומבצעת תנועות בליעה (של שתייה, אוכל ורוק) מבלי לדחוף את השיניים.

 

במצב של דחיקת לשון הילד אינו נפטר מדפוס הבליעה הילדותי והלשון דוחקת את השיניים קדימה.דחיקת הלשון שכיחה בבליעה ואף בדיבור, במיוחד בהגאים השורקים: ס, ז, צ, ש. דחיקת הלשון בדיבור מהווה הפרעה אסתטית ופוגמת לעיתים במובנות הדיבור. שיבוש זה שכיח מאוד בגיל הגן, אך אמורה לחלוף מעצמו עד גיל 6. לאחר גיל 6 ניתן לטפל בשיבושים ההגאים השורקים.

 

הצורך לטפל בדחיקת לשון בבליעה עולה לרוב עקב פנייה לבדיקה אצל אורתודנט לצורך יישור שיניים (בסביבות הגילאים 10-9 שנים ולא לפני). במסגרת הטיפול האורטודנטי, לעיתים יראה הרופא צורך להפנות את הילד לאבחון אצל קלינאית תקשורת עקב חשד לדחיקת השיניים ע"י הלשון. בגלל הלחץ המתמיד של הלשון על השיניים, השיניים עשויות להידחף קדימה ולהישאר בולטות. במידה והילד לא יאמץ צורת דיבור ובליעה נכונות, קיים חשש כי מצב השיניים יחזור לקדמותו לאחר הטיפול האורתודנטי (וחבל על הזמן והכסף שהושקעו בטיפול).

 

טיפול בדחיקת לשון הינו טיפול הדרכתי, קצר טווח לרוב, המצריך תרגול רב בבית ומוטיבציה גבוהה מצד הילד.

 

האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו כתחליף לאבחון או לטיפול מקצועי אצל קלינאי/ת תקשורת. בכל מקרה שההורים חושדים בבעיה של דחיקת לשון או בהפניית אורטודנט ניתן לפנות לאבחון של קלינאית תקשורת, אשר י/תקבע את הצורך בטיפול.