שירלי זיו
קלינאית תקשורת
052-2233165
קשיי תקשורת
הפרעות תקשורת ( PDD – Pervasive Developmental Disorder) הן קשת של הפרעות שונות, העיקריות שבהן – אוטיזם, אספרגר, תסמונת רט, CDD ו-PDDNOS. מדובר בקבוצה של הפרעות המופיעות בתחילת ההתפתחות ומאופיינות בפגיעה בתחומי התפתחות רבים של הילד. ילדים הלוקים בלקויות אלו מפגינים קושי תקשורתי בולט (בתקשורת המילולית והלא-מילולית, וביכולות השפתיות), קושי במיומנויות חברתיות (משחק עם ילדים אחרים, התייחסות לזולת), וקשיי התנהגות. קשיים נוספים עשויים להיות קיימים ביכולות הקוגניטיביות (חשיבה), בתפקודים התחושתיים (שמיעה, תחושה, ראייה), בהתפתחות הרגשית ובתחום המוטוריקה (הגסה ו/או העדינה).
חלק מלקויות אלו נמצאות על רצף מבחינת חומרתן, ולכן בספרות המקצועית משתמשים גם במונח "ספקטרום / רצף אוטיסטי" לתיאור אותה קבוצת לקויות.
ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים לפתח קשרים הדדיים עם הזולת באופן תקין.
אצל ילדים כאלה קיימת פגיעה בשלושה תחומי התפתחות:
-
תפקוד חברתי – קיימים קשיים ביצירת קשרים חברתיים, חוסר יכולת לשתף אחרים בחוויה ולהעביר רגשות לאחר, קושי בהבנת רגשותיהם של אחרים ובפענוח "קודים חברתיים". הילדים מתוארים כמנותקים ומופנמים.
-
תקשורת – איחור בהתפתחות השפה (עד כדי העדר דיבור) והתקשורת הלא מילולית. כבר בחודשי חייו הראשונים של הילד ניתן לזהות התנהגויות תקשורתיות חריגות, כגון העדר עניין בקשר ובתקשורת עם ההורים והמטפלים הקרובים, העדפה של הילד להיות עם עצמו לעיתים עד כדי רתיעה משהות עם אחרים, העדר סקרנות כלפי אנשים. הילדים עשויים להיות שקועים בענייניהם עד כדי חוסר תגובה כאשר קוראים בשמם.אצל חלק מן הילדים האוטיסטים, בעלי ה"תפקוד הגבוה", יתכן מצב בו קיימים אוצר מילים ויכולת תחבירית (יכולת ליצור משפטים), אך אין שימוש נכון ותואם בשפה. הילדים יוצרים קשר עין חלקי בלבד (או כלל לא), לא מביעים רצונות או בקשות, לא יוזמים תקשורת, ולא נענים ליוזמות תקשורתיות של בן השיח. אם הם מדברים, השיחה תיסוב סביב דברים שמעניינים אותם, ללא התחשבות במאזין.
-
התנהגות – קיימות הפרעות התנהגותיות קשות. נטייה להתנהגות "תבניתית" – תנועות חוזרות של חלקי גוף, התעניינות חריגה בעניין או בחפץ מסוים. קיימת התנגדות לשינויים בסביבה הפיסית או בשגרת הפעילות. שינויים כאלו, קולות ורעשים, מגע גופני (כולל חיבוק של ההורים) כל אלו עלולים לגרום לחרדות, התפרצויות זעם, בכי ואף אלימות.
סימנים אפשריים להפרעות ממשפחת האוטיזם:
-
הילד אינו ממלמל, אינו מצביע, אינו מבצע ג'סטות ו/או אינו משתמש בשפת גוף.
-
הילד אינו מגיב לקריאת שמו.
-
הילד מאבד יכולות שפה או כישורים חברתיים, שכבר רכש.
-
קשר עין גרוע.
-
נדמה כי הילד אינו יודע כיצד לשחק עם צעצועים.
-
הילד מסדר צעצועים או חפצים אחרים במידה מוגזמת.
-
הילד אינו מחייך.
-
נדמה לעתים כאילו הילד סובל מבעיות שמיעה.
אין להתייחס לקיום אחד או יותר מהסימנים הנ"ל כעדות חד משמעית לקיום בעיית תקשורת. קיימות לקויות אחרות, שיכולות להראות תמונה דומה כמו: בעיה בהבנת שפה, בעיית קשב, איחור בהתפתחות קוגניטיבית, חסרים תחושתיים משמעותיים או הפרעה על רקע רגשי. חשוב לפנות לאבחון של קלינאי/ת תקשורת באם עולה חשד לבעיה .
חשוב לציין, שיש דרגות חומרה שונות לבעיית תקשורת. יש ילדים עם בעיות תקשורת שיוצרים קשר עין, בעיקר בסיטואציות של אחד על אחד, כשאין משהו מתווך באמצע. יש ילדים עם קשיים בחלק מהתחומים, כאשר תחומים אחרים תקינים. בטיפול מתמקדים בצדדים החיוביים והחזקים של הילד ומתקדמים לאט, במטרות קטנות וברות השגה.
האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו כתחליף לאבחון או לטיפול מקצועי אצל קלינאי/ת תקשורת. בכל מקרה שבו ההורים, הגננת או איש מקצוע אחר המעורב בחיי הילד מודאגים מתפקודו התקשורתי והחברתי של הילד ניתן לפנות לאבחון של קלינאי/ת תקשורת, אשר י/תקבע את הצורך בטיפול.